תוכן עניינים
60 יחסים: מקף, ארמית, אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלופון, ניקוד, ספר יצירה, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור דו-שפתי, חוכך, אטום, עיצור דו-שפתי, חוכך, קולי, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיצורים מנושפים, עיצורים נחציים, עיצורים סותמים, עיצורים פוצצים, עיצורים חוככים, פ, פונמה, פונולוגיה, רפה, רשימת עיצורים, שווא, ת, תנועה (פונולוגיה), תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הביניים של העברית, תרגום השבעים, טעמי המקרא, ב, ג, ד, דקדוק עברי, דקדוק עברי - מונחים, דחיק, ... להרחיב מדד (10 יותר) »
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
לִרְאוֹת דגש קל ומקף
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת דגש קל וארמית
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת דגש קל ואלפבית עברי
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
לִרְאוֹת דגש קל ואלפבית פונטי בינלאומי
אלופון
בפונולוגיה, אָלוֹפוֹן (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גוֹן הֶגְיָן) הוא אחד ממספר צלילי-דיבור אפשריים שמשמשים להגיית פונמה אחת בשפה מסוימת.
לִרְאוֹת דגש קל ואלופון
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
לִרְאוֹת דגש קל וספר יצירה
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת דגש קל ועברית מקראית
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת דגש קל ועברית ישראלית
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום
עיצור שפתי־שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור דו-שפתי, סותם, אטום
עיצור דו־שפתי סותם אטום (עִצּוּר דּוּ-שְׂפָתַי סוֹתֵם אָטוּם) הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו-שפתי, חוכך, אטום
עיצור דו-שפתי, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור דו-שפתי, חוכך, אטום
עיצור דו-שפתי, חוכך, קולי
עיצור דו-שפתי חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור דו-שפתי, חוכך, קולי
עיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצורים מנושפים
נישוף (אנגלית: Aspiration) הוא תכונה של עיצורים אשר בעת הגייתם מיתרי הקול מצויים במצב סדקי חוכך כאשר זרם האוויר עובר דרכם בטרם מגיע לבסיס החיתוך כמו בקוליות עיצורים, כך שבסיס החיתוך הוא לא מיתרי הקול בניגוד לעיצורים הסדקיים.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצורים מנושפים
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצורים נחציים
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצורים סותמים
עיצורים פוצצים
#הפניה עיצורים סותמים.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצורים פוצצים
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצורים חוככים
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל ופ
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
לִרְאוֹת דגש קל ופונמה
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
לִרְאוֹת דגש קל ופונולוגיה
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
לִרְאוֹת דגש קל ורפה
רשימת עיצורים
להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
לִרְאוֹת דגש קל ורשימת עיצורים
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
לִרְאוֹת דגש קל ושווא
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
לִרְאוֹת דגש קל ות
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
לִרְאוֹת דגש קל ותנועה (פונולוגיה)
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
לִרְאוֹת דגש קל ותקופת בית ראשון
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת דגש קל ותקופת בית שני
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת דגש קל ותקופת הביניים של העברית
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת דגש קל ותרגום השבעים
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת דגש קל וטעמי המקרא
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וב
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וג
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וד
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד.
לִרְאוֹת דגש קל ודקדוק עברי
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
לִרְאוֹת דגש קל ודקדוק עברי - מונחים
דחיק
דחיק דְּחִיק או בכינויו הנוסף אָתֵי מֵרַחִיק הוא סימן דיאקריטי במערכת הניקוד הטברני של המקרא, המסומן כנקודה בתוך האות בדומה לדגש ולמפיק.
לִרְאוֹת דגש קל ודחיק
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
לִרְאוֹת דגש קל ודגש חזק
הצמדת מילים
#הפניה הלחם בסיסים#הצמדת מילים.
לִרְאוֹת דגש קל והצמדת מילים
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
לִרְאוֹת דגש קל והברה
הברה פתוחה
#הפניההברה#הברה פתוחה.
לִרְאוֹת דגש קל והברה פתוחה
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
לִרְאוֹת דגש קל והגה (פונטיקה)
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
לִרְאוֹת דגש קל והגייה
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
לִרְאוֹת דגש קל והידמות
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וכ
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת דגש קל ויהודה ליבס
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת דגש קל ויוונית
אזכור
ידוע גם בשם בג"ד כפ"ת.